פסק-דין בתיק ת"א 9364-12-09

תביעה כספית על סך 11,393 ש"ח לשיבוב נזקי רכוש שמקורם בהתלקחות יחידת מאייד במזגן עילי.

א.   ההליך והצדדים לו

1.   בביתה של גב' ציפורה קנול בזיכרון-יעקב (להלן המבוטחת) הותקן מזגן עילי מתוצרת תדיראן (להלן המזגן ו תדיראן). על-פי הנטען ביום 27.10.2005 פרצה אש מיחידת הפיקוד של מאייד המזגן (להלן המאייד); כתוצאה מכך התלקחה שריפה בבית המבוטחת (להלן האירוע). בגין האירוע, כך נטען, נגרם נזק למבנה הדירה ותכולתה שהוערכו בסך 8,455 ש"ח (להלן הנזק).

2.   במועד הרלוונטי לאירוע ביטחה התובעת את המבוטחת על-פי פוליסה לביטוח דירה. בעקבות האירוע ובעטיו שילמה התובעת למבוטחת סך 8,663 ש"ח לכיסוי ההוצאות שהיו כרוכות בהטבת נזקי השריפה ושכר השמאי שהעריך נזקים אלה. סכום זה, בסך 11,393 ש"ח ליום הגשת התביעה, נדרשה הנתבעת לשלם בהליך זה בגדרה של תביעת שיבוב. נטען שהמזגן והמאייד סופקו למבוטחת והותקנו בביתה על-ידי הנתבעת, כי הנתבעת התרשלה בביצוע חובותיה כיצרן, משווק וספק ובהתרשלותה גרמה לאירוע ולנזק הכרוך בו.

3.   הנתבעת התגוננה בין השאר בטענה כי היא אינה עשויה להיחשב ספק ביחס למזגן אלא לכל היותר מי שהתקין אותו בבית המבוטחת; כי לאחר האירוע פורק המאייד והועבר לתדיראן, וכי תדיראן היא שסיפקה למבוטחת יחידה חלופית. עוד הדגישה הנתבעת שהמחלוקת הממשית נטושה בין התובעת לבין תדיראן בעוד שהיא אינה נושאת באחריות לאירוע ולנזק. בתוך כך הגישה הנתבעת הודעה לצד שלישי נגד תדיראן.

4.   תדיראן אישרה כי המזגן יוצר על-ידה אך הכחישה את אחריותה לאירוע והטעימה שהמזגן הותקן בבית המבוטחת על-ידי הנתבעת. עוד אישרה תדיראן שלאחר האירוע החליפה את יחידת המזגן שנשרפה במהלכו ביחידה אחרת, ללא חיוב כספי. הוסיפה תדיראן וטענה שנוכח השיהוי הרב בין האירוע לבין מועד הגשת ההליך נפגעה יכולתה להתגונן כראוי.  

5.   ביום 24.1.2013 נשמעו עדי הצדדים. מטעם התובעת העידו המבוטחת ומר רביב לנדסברג שהעריך את נזקי האירוע בדירתה (להלן השמאי); מטעם הנתבעת העיד מנהלה מר רוני קרופיק (להלן קרופיק); מטעם תדיראן נשמעה עדות מר יגאל עמר (להלן עמר). ההפניות הן לפרוטוקול הדיון זולת אם צויין אחרת.

ב.   דיון והכרעה

דין התביעה להידחות. כפי שיובהר להלן, עילת התביעה נגד הנתבעת לא הוכחה. יתרה מכך, יש יותר מראשית ראיה לכך שהאירוע נבע מכשל במזגן שיוצר על-ידי תדיראן ולא מכשל בהתקנתו על-ידי הנתבעת. משלא הופנתה התובענה נגד תדיראן במישרין אין בסיס לחייב את תדיראן כלפי התובעת בהליך זה.

1.   נסיבות האירוע

המבוטחת נכחה בביתה בזמן האירוע. לדבריה פרצה אש מהמזגן, הלהבה שיצאה מן המזגן נראתה לעין וגרמה להמסת רכיבי פלסטיק שלו. האש כובתה על-ידי בני הבית באמצעות מטף ביתי. הלהבה פרצה מיחידת המאייד בעת שהמזגן לא עבד [עמ' 8 ש' 13-3].

2. אחריות הנתבעת

א.      מוסכם שהתקנת המזגן בבית המבוטחת נעשתה על-ידי הנתבעת וכי המבוטחת רכשה את המזגן, לרבות יחידת המאייד, מן הנתבעת [ראו גם הזמנה/קבלה מיום 7.6.2005, ת/2]. בעובדה זו כשהיא לעצמה אין כדי להקים חבות של הנתבעת לאירוע השריפה ולנזקיה. על מנת שתקום חבות כזו על התובעת - שמעמדה מעמד 'המוציא מחברו' - להראות שהייתה התרשלות של הנתבעת בהתקנת המזגן. עליה להצביע על קשר סיבתי בין אותה התרשלות לבין פרוץ השריפה. התרשלות וקשר סיבתי בינה לבין האירוע לא הוכחו כלל ועיקר.

ב.      התובעת לא הציגה חוות-דעת מומחה בתחום השריפות אשר תבאר אם כשל בהתקנה הוא שגרם לאירוע. לדברי המבוטחת מכבי-אש הוזמנו למקום בזמן האירוע אך הדליקה כובתה על-ידי בני הבית טרם הגעתם והאירוע לא נבדק על-ידי חוקר שריפות מטעם מכבי-האש [עמ' 9 ש' 22-19].

ג.       חוות-דעת השמאי מטעם התובעת אינה מבססת, אף אינה עשויה לבסס, אחריות של הנתבעת לאירוע ואינה מלמדת על כך שהאירוע נגרם בשל כשל בהתקנה. ראשית, חוות-הדעת ניתנה על-מנת " [...] לבדוק ולהעריך נזקי אש בבית המבוטחים" [עמ' 2 ב- ת/3 בסעיף 'המקרה']. מטרתה אפוא בדיקת נזקי האירוע ועריכת שומה כספית שלהם ולא איתור הסיבה שגרמה לאירוע. שנית, מעדות השמאי לפני עלה כי אין לו הכשרה כחוקר שריפות [עמ' 11 ש' 17-16 וש' 22, עמ' 12 ש' 25 עד עמ' 13 ש' 8]. לשמאי מטעם התובעת אין אפוא מעמד לחוות דעה מקצועית באשר לסיבה שגרמה  להתלקחות המאייד. אם עשה כן, אין דעתו אלא בגדר סברה בעלמא ולא חוות-דעת מומחה לדבר שניתן לקבוע על-יסודה ממצא. שלישית, מחוות-הדעת עולה - בבחינת תיאור עובדתי גרידא - ש" [...] יחידת המאייד נדלקה במקום בו מותקנת מערכת הפיקוד (חשמל ואלקטרוניקה) הפנימית" [עמ' 2 ב- ת/3 בפסקה חמש]. חוות-הדעת אינה קושרת בין תיאור זה לבין כשל בהתקנת המאייד הנעוץ בעבודת ההתקנה שביצעה הנתבעת. אותם דברים עצמם עלו גם מעדות השמאי לפני. בהגינותו אישר השמאי שהוא עצמו לא פירק את המזגן כדי לוודא מה גרם לשריפה וכי הדבר אינו מצוי בתחום תפקידו [עמ' 13 ש' 10-9]. עוד אישר שהוא אינו איש מזגנים או מומחה לשריפות, כי ממראה עין התרשם שהמאייד נדלק מבפנים אך אינו יודע מה הסיבה לכך [שם בש' 16-15].

ד.      את טענתה לאחריות הנתבעת לאירוע השתיתה התובעת על עדות המבוטחת ועל חוות-דעת השמאי. בשני אלה אין דבר שיבסס אחריות כזו. על כן היה ביכולתה של הנתבעת לוותר על העדת קרופיק ולהודיע שכלל לא תביא עדים מטעמה. התובעת לא הרימה את נטל השכנוע הראשוני הרובץ לפתחה; משכך לא עבר הנטל המשני של הבאת ראיות לסתור למגרש הנתבעת. דא עקא, עדותו של קרופיק אך חיזקה את המסקנה שאין קשר בין התקנת המזגן על-ידי הנתבעת לבין האירוע וכי הנתבעת לא התרשלה בהתקנת המזגן.

התובעת אינה עשויה להיבנות בנסיבותיו של המקרה דנן מהוראת סעיף 39 לפקודת הנזיקין ואין בו כדי לשחררה מן הנטל להוכיח רשלנות של הנתבעת בהתקנת המזגן - רשלנות שהיא שגרמה להתלקחות המאייד. בענייננו עשויים להיחשב כ" בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש" לפחות שלושה גורמים: המבוטחת בעלת הדירה, הנתבעת מתקינת המזגן ותדיראן במעמדה כיצרנית המזגן. לכאורה אחריות המתקינה מוציאה את אחריות היצרן, זולת אם מדובר באירוע מורכב בשל כשל מצטבר. במקרה כזה על התובעת להביא ראיות שתבארנה מדוע דווקא הנתבעת חבה כלפיה ולא תדיראן, או לחלופין שתיהן גם יחד. לא הובאה ראיה כזו. לחלופין, אפילו משית סעיף 39 הנ"ל את נטל השכנוע על שכם הנתבעת, הרי שהיא הרימה אותו: ממכלול הראיות עולה שהנתבעת לא התרשלה ולא יצרה את הסיכון שהתממש. יש יותר מראשית ראיה לכך שהאחריות לפרוץ האש רובצת דווקא לפתחה של תדיראן.

ה.      המבוטחת אישרה שהתקנת המזגן בוצעה על-ידי הנתבעת באמצעות קרופיק ביחד עם עובד שלו [עמ' 9 ש' 8-5]. על אותם דברים עצמם עמד קרופיק בעדותו, אף שלא זכר את ההתקנה הספציפית בבית המבוטחת והעיד על שיטות העבודה הנהוגות אצל הנתבעת [עמ' 14 ש' 19-18, עמ' 15 ש' 5-4 ו- 18-17, עמ' 16 ש' 11-10]. קרופיק הצהיר כי הוא בעל הכשרה כחשמלאי ומבצע את החיבור בין היחידה הפנימית של המזגן לבין היחידה החיצונית שלו, וכי הוא ועובדיו קיבלו הכשרה כמתקיני מזגנים, בעיקר מטעם תדיראן [עמ' 15 ש' 12-11, עמ' 18 ש' 16-10]. עמר, עד תדיראן, אישר שתדיראן עורכת השתלמות למתקיני מזגנים אחת לשנה וכי לשם ביצוע ההתקנה אין צורך בהכשרה מיוחדת מתדיראן ודי בהכשרה כחשמלאי [עמ' 25 ש' 29-24]. נובע מכך שקרופיק היה כשיר ומוסמך לבצע את ההתקנה דנן.

קרופיק ביאר שבמהלך ההתקנה אין נוגעים ברכיב הפיקוד במאייד, הוא הרכיב שלפי חוות-דעת השמאי היה מוקד ההתלקחות, אלא מסתפקים בחיבור המאייד ליחידה האחרת של המזגן [עמ' 19 ש' 3-1]. לדבריו אין למתקין גישה לגוף הפיקוד האלקטרוני שבתוך המאייד; החיווט בו מטפל המתקין נמצא בתחתית המאייד, במקום שאינו מוקד ההתלקחות לפי תצלומי האירוע שהציגה התובעת [ ת/4 ועמ' 19 ש' 11-8]. קרופיק הטעים כי אם חתם על תעודת האחריות שנמסרה למבוטחת בתום ההתקנה הרי שנכח במקום, ביצע את הבדיקות ומצא שהכול תקין, ושלל אפשרות שהחיווט למאייד חובר בידי עובד הנתבעת שאינו מנוסה או שאותו חיווט לא נבדק על-ידו באופן אישי בתום ההתקנה [עמ' 19 ש' 22-14]. עוד הדגיש  שבמהלך השנה הראשונה אחרי ההתקנה, קרי במועד בו התרחש האירוע, המוצר נמצא באחריות תדיראן [עמ' 17 ש' 18-17, עמ' 18 ש' 26-24].